Ayman Khoury MD Hand & Peripheral Nerve Surgeon



جراحة الشقيقة وعلاج الصداع النصفي المزمن في إسرائيل

تشرفت بالمشاركة في لقاء إذاعي باللغة العربية عبر راديو مكان للحديث عن جراحة الشقيقة (Migraine Surgery) كخيار علاجي للمرضى المناسبين.

لدى بعض المرضى، قد يشكّل الضغط على الأعصاب في منطقة الرأس والوجه أحد محفزات الألم. بعد التشخيص الدقيق، قد يساعد تحرير هذه الأعصاب في حالات مختارة على تقليل شدة نوبات الشقيقة وتكرارها وتحسين جودة الحياة.

أفتخر بتأسيس أول خدمة متخصصة لجراحة الشقيقة في إسرائيل، في مركز شيبا الطبي، بهدف توسيع خيارات العلاج ومساعدة المرضى على تخفيف آلامهم.

هذا المحتوى للتوعية فقط، ويجب تحديد العلاج المناسب بعد تقييم طبي فردي.

ניתוח מיגרנה וטיפול במיגרנה כרונית בישראל

היה לי הכבוד להתראיין בשפה הערבית ברדיו מכאן ולדבר על ניתוח מיגרנה (Migraine Surgery) כאפשרות טיפולית למטופלים מתאימים.

אצל חלק מהמטופלים, לחץ על עצבים באזור הראש והפנים עשוי לעורר כאב. לאחר אבחון מדויק, שחרור העצבים עשוי להפחית את עוצמת התקפי המיגרנה ותדירותם ולשפר את איכות החיים.

אני גאה להקים במרכז הרפואי שיבא את השירות הראשון בישראל המתמחה בניתוחי מיגרנה, במטרה להרחיב את אפשרויות הטיפול ולסייע למטופלים.

המידע נועד למטרות חינוכיות בלבד. התאמה לטיפול מחייבת הערכה רפואית אישית.

Migraine Surgery and Surgical Treatment for Chronic Migraine in Israel

It was an honor to take part in an Arabic-language interview on Radio Makan to discuss migraine surgery as a treatment option for appropriately selected patients.

In some patients, pressure on nerves in the head and face may trigger pain. Following careful assessment, nerve decompression may help reduce migraine intensity and frequency and improve quality of life.

I am proud to have established Israel’s first dedicated migraine surgery service at Sheba Medical Center, expanding treatment options for patients.

Educational content only. Treatment must be individualized following a medical evaluation.

#מיגרנה #الشقيقة

כאב שורף בצד הפנימי של הקרסול שמקרין לכף הרגל ולאצבעות?

ייתכן שמדובר בתסמונת התעלה הטרסלית — Tarsal Tunnel Syndrome: לחץ על העצב הטיביאלי העלול לגרום לכאב, נימול, עקצוץ ותחושת שריפה בכף הרגל.

אבחון מדויק כולל בדיקה קלינית ולעיתים EMG, אולטרסאונד או MRI. הטיפול מותאם למקור הלחץ ויכול לכלול טיפול שמרני או ניתוח לשחרור העצב.

ד״ר אימן חורי | כירורג כף יד ועצבים פריפריים.

לייעוץ פרטי ניתן לפנות בהודעה פרטית.

מידע רפואי כללי בלבד.

#כאביםבכףהרגל #כאביםבקרסול #עצביםפריפריים #רפואה

נוירומת מורטון (Morton Neuroma): תסמינים, אבחון וטיפול בכאב בכרית כף הרגל

מרגישים כאב שורף בקדמת כף הרגל, נימול באצבעות או תחושה כאילו יש אבן קטנה בתוך הנעל? ייתכן שמדובר בנוירומת מורטון.

נוירומת מורטון אינה גידול עצבי אמיתי, אלא עיבוי פיברוטי ושינויים סביב העצב הדיגיטלי הפלנטרי המשותף, לרוב בעקבות לחץ וגירוי חוזרים. היא מופיעה בדרך כלל במרווח שבין עצמות המסרק השלישית והרביעית.

התסמינים השכיחים:

▪️ כאב שורף בכרית כף הרגל.
▪️ נימול, זרמים או כאב המקרין לאצבעות הסמוכות.
▪️ תחושה של אבן קטנה בתוך הנעל.
▪️ החמרה בהליכה, בריצה, בנעליים צרות או בעקבים גבוהים.
▪️ לעיתים קיימת הקלה לאחר חליצת הנעל או מנוחה.

כיצד מאבחנים נוירומת מורטון?

האבחנה היא בעיקר קלינית ומבוססת על סיפור המטופל ובדיקה גופנית מדויקת. לחיצה על המרווח הבין־מטטרסלי עשויה לשחזר את הכאב האופייני, ולעיתים ניתן להפיק קליק על שם Mulder. בדיקת MRI או אולטרסאונד עשויה לסייע באישור הממצא ובשלילת גורמים אחרים לכאב בקדמת כף הרגל, אך יש להתאים את ממצאי ההדמיה לתסמינים ולמיקום הכאב.

מהו הטיפול בנוירומת מורטון?

הטיפול מתחיל בדרך כלל באמצעים שמרניים:

▪️ מעבר לנעל רחבה בקדמתה.
▪️ שימוש בכרית מטטרסלית מתאימה.
▪️ התאמת הפעילות והפחתת העומס.
▪️ במקרים מתאימים ניתן לשקול הזרקת קורטיקוסטרואיד.

כאשר הכאב ממוקם היטב, נמשך למרות טיפול שמרני ופוגע בהליכה ובאיכות החיים, ניתן לשקול טיפול ניתוחי.

חשוב לדעת כי קיימות מספר טכניקות ניתוחיות. בהתאם למצב העצב ולממצאים בניתוח, ניתן לשקול שימור ושחזור של העצב, או העברת קצה העצב לתוך שריר במטרה להפחית את הסיכון להיווצרות נוירומה חוזרת. בחירת הטכניקה חייבת להיות מותאמת באופן אישי לכל מטופל.

סובלים מכאב בכרית כף הרגל או חושדים בנוירומת מורטון? אבחון מדויק של מקור הכאב הוא השלב הראשון בבחירת הטיפול הנכון.

ד״ר אימן חורי
מומחה בכירורגיית כף היד וכאב אורתופדי, מיקרו כירורגיה וכירורגיית עצבים פריפריים

מידע רפואי כללי בלבד. האבחון והטיפול נקבעים לאחר בדיקה רפואית אישית.

צניחת כף הרגל | Drop Foot – למה חשוב לאבחן בזמן?

צניחת כף הרגל (Drop Foot) היא מצב שבו קיימת חולשה או חוסר יכולת להרים את כף הרגל בזמן הליכה.

חשוב להבין: Drop Foot הוא סימפטום — ולא אבחנה בפני עצמה.

הפגיעה יכולה להתרחש במספר רמות לאורך המסלול העצבי — החל משורש L5, דרך העצב הסיאטי (Sciatic Nerve) ועד העצב הפרונאלי המשותף (Common Peroneal Nerve).

לכן, לפני שמחליטים על הטיפול, חשוב לזהות בצורה מדויקת היכן העצב נפגע, מה חומרת הפגיעה וכמה זמן היא קיימת.

בפגיעות עצביות משמעותיות, ההתאוששות אינה תמיד מלאה. עם זאת, במטופלים מתאימים קיימות כיום מספר אפשרויות לשחזור:

תיקון עצב | השתלת עצב | העברת עצבים (Nerve Transfer)

לזמן יש משמעות.

ככל שהשריר נשאר ללא עצבוב למשך זמן ממושך יותר, היכולת להשיג עצבוב מחדש (Reinnervation) ושחזור תפקודי עלולה לרדת.

בפגיעות ממושכות, ובמיוחד סביב 9–12 חודשים ומעלה, האפשרויות לשחזור עצבי עשויות להיות מוגבלות יותר. לכן, הערכה מוקדמת של הפגיעה חשובה.

אחת האפשרויות במקרים המתאימים היא העברת עצבים (Nerve Transfer).

בניגוד להעברת גיד, שבה הגיד המועבר משמש בדרך כלל לשחזור פעולה מכנית מוגדרת, העברת עצב עשויה לאפשר עצבוב מחדש של מספר שרירים דרך העצב המקבל ולנסות לשחזר את השליטה העצבית בתנועה.

הבחירה בין מעקב, שחרור עצב, תיקון עצב, השתלת עצב, העברת עצבים או העברת גידים תלויה בסוג הפגיעה, מיקומה, חומרתה ובמשך הזמן שעבר מאז הפגיעה.

Drop Foot | Foot Drop | צניחת כף הרגל | כף רגל שמוטה | פגיעה בעצב הפרונאלי | Common Peroneal Nerve Injury | Peroneal Nerve Palsy | Nerve Transfer | Nerve Reconstruction | Peripheral Nerve Surgery

תסמונת מוצא בית החזה (TOS): האם באמת חייבים להסיר את הצלע הראשונה בכל ניתוח?

כריתת הצלע הראשונה נחשבה במשך שנים לחלק כמעט קבוע בניתוח לשחרור תסמונת מוצא בית החזה. אולם כיום מתחדדת ההבנה שלא אצל כל מטופל הצלע היא מקור הלחץ המרכזי.

בתסמונת מוצא בית החזה הנוירוגנית, הלחץ על המקלעת הברכיאלית עשוי להיגרם גם משרירי סקאלנוס מעובים או מצולקים, מרצועות פיברוטיות ומהידבקויות סביב העצבים.

במטופלים שנבחרו בקפידה, ניתן לעיתים להשיג שחרור מלא באמצעות:

• נוירוליזיס של המקלעת הברכיאלית
• שחרור שרירי הסקאלנוס
• שחרור רצועות פיברוטיות
• שחרור הפקטורליס מינור לפי הצורך
• שימור הצלע הראשונה

מחקר רטרוספקטיבי מותאם, שכלל 973 מטופלים בכל קבוצה, מצא שיעור דומה של היעדר התערבות חוזרת לאחר שנה:

כריתת הצלע הראשונה: 89.4%
שחרור תוך שימור הצלע: 89.5%

חשוב להדגיש: תוצאות דומות אינן מוכיחות ששתי השיטות שוות ערך. המחקר אינו אקראי, המעקב קצר יחסית והממצאים מתייחסים למטופלים נבחרים עם TOS נוירוגני — לא לתסמונת עורקית או ורידית.

כריתת הצלע הראשונה עדיין עשויה להיות חשובה במקרים של לחץ על כלי הדם, היצרות קוסטוקלביקולרית ברורה, צלע צווארית, עיוות גרמי או לחץ שנותר לאחר שחרור הרקמות הרכות.

הגישה שלי אינה להסיר את הצלע באופן אוטומטי, אלא לזהות במדויק את מקום ומנגנון הלחץ ולהתאים את הניתוח לכל מטופל.

הניתוח הטוב ביותר אינו בהכרח הניתוח הגדול ביותר — אלא זה שמשחרר בבטחה ובאופן מלא את מקור הלחץ האמיתי.

כאבים בצוואר ובכתף, נימול או זרמים בידיים, חולשה, עייפות בהרמת היד, נפיחות או שינויי צבע עשויים להופיע בתסמונת מוצא בית החזה, אך יכולים לנבוע גם ממצבים אחרים ולכן מחייבים אבחון מסודר.

ד״ר אימן חורי
מומחה בכירורגיה אורתופדית ובכירורגיית כף היד
מנתח עצבים פריפריים, מקלעת הזרוע ותסמונת מוצא בית החזה
המרכז הרפואי שיבא תל השומר | Nerve Israel

האם לדעתכם צריך להסיר את הצלע הראשונה בכל ניתוח TOS — או לשמר אותה במטופלים המתאימים?

שמרו את הקרוסלה ושלחו אותה למי שסובל מכאב, נימול או חולשה ביד.

Reference: PMID 41379641
Www.draymankhoury.com #תסמונתמוצאביתהחזה

גאה לקחת חלק במחקר חדש שפורסם ב-PRS Global Open, יחד עם פרופ׳ David Chwei-Chin Chuang וצוות המחקר, בנושא אחד האתגרים המורכבים ביותר בתחום שיתוק הפנים ושחזור עצב הפנים – Facial Synkinesis.

המחקר מסכם 35 שנות ניסיון ו-132 מטופלים עם סינקינזיס לאחר שיתוק פנים, ומציג את ההתפתחות של הגישה הניתוחית לטיפול במקרים הקשים.

לאחר פגיעה בעצב הפנים, העצב עלול לצמוח מחדש בצורה לא מדויקת – מצב הנקרא Aberrant Reinnervation. התוצאה יכולה להיות תנועות לא רצוניות כמו:
• סגירת העין בזמן חיוך
• משיכה לא סימטרית של הפה
• כיווץ של הצוואר והפלטיסמה
• חיוך מוגבל או מעוות

במקרים חמורים, הגישה המתוארת במחקר אינה מתמקדת רק בהפחתת הסינקינזיס, אלא ב-Reconstruction of a new nerve–muscle system.

הטיפול עשוי לכלול:
Selective Neurectomy + Myectomy + Free Functional Gracilis Muscle Transfer, כאשר ברוב המטופלים השריר החדש הופעל באמצעות Cross-Face Nerve Graft.

המטרה: להפחית את המסלולים העצביים הלא תקינים ולבנות מחדש מנגנון חיוך עצמאי, סימטרי וטבעי יותר.

המחקר הראה שיפור משמעותי באיכות החיוך, הפחתת הסינקינזיס ושיפור בתפקוד ובשביעות הרצון של המטופלים.

עבורי, לקחת חלק במחקר לצד Prof. David Chuang, שהיה גם המנטור שלי בתחום ניתוחי העצבים ושחזור הפנים, הוא חלק מהמשך הדרך להביא לישראל ידע וטכניקות מתקדמות בתחום Facial Nerve Surgery & Facial Reanimation.

FacialReanimation SmileReconstruction CrossFaceNerveGraft GracilisTransfer NerveSurgery PeripheralNerveSurgery Microsurgery Synkinesis BellPalsy שיתוקפנים עצב_הפנים סינקינזיס שחזורעצב ניתוחעצבים NerveIsrael

שחזור תחושה לשד ולפטמה — שירות חדש במרכז הרפואי שיבא תל השומר

אני שמח לבשר כי היום התחלנו במרכז הרפואי שיבא תל השומר (Sheba Medical Center) את תחום שחזור התחושה בשד ובפטמה — Breast Sensory Reconstruction.

מדובר בגישה רב־תחומית המשלבת שלושה תחומי מומחיות:

• כירורגיית שד — פרופ׳ תהילה מנס (Prof. Tehila Menes)
• כירורגיה פלסטית ומשחזרת — ד״ר אריאל טסונה (Dr. Ariel Tessone)
• כירורגיית עצבים פריפריים — ד״ר איימן ח׳ורי וד״ר עמיר ערמי

בניתוח שחזור השד הדו־צדדי שביצענו היום, בוצעה נוירוטיזציה של קומפלקס הפטמה–עטרה (Nipple–Areola Complex, NAC) בשתי טכניקות שונות:

בצד אחד השתמשנו בשתל עצב עצמי מלא (Autograft), שנלקח מהענף התחושתי של העצב הבין־צלעי — מהפיצול הלטרלי ועד כניסתו לשד.

בצד השני הארכנו את הענף התחושתי הבין־צלעי ישירות אל קומפלקס הפטמה–עטרה באמצעות שתל עצב אלוגני מסוג Avance™ של Axogen, באורך 70 מ״מ ובקוטר 2–3 מ״מ.

הגישה הדו־צדדית מאפשרת השוואה ישירה באותה מטופלת בין שתל עצב עצמי לבין שתל עצב אלוגני, ובחינה מדויקת יותר של תהליך חזרת התחושה לאורך זמן.

זהו צעד משמעותי נוסף בקידום שחזור השד: לא רק שחזור המבנה והמראה — אלא גם ניסיון להשיב את התחושה לשד, לפטמה ולעטרה.
ליעוץ נא לפנות לפרטי ד״ר אימן חורי
#נוירוטיזציה כירורגיה_פלסטית כירורגיית_עצבים_היקפיים מיקרוכירורגיה שתל_עצב BreastNeurotization BreastSensoryReconstruction BreastReconstruction PeripheralNerveSurgery ShebaMedicalCenter NerveIsrael